H581. innun
אִנּוּן pronoun 3 masculine plural they, those (plural of הוּא: אִינּוּן ᵑ7, feminine אִינִּין, e.g. [Gen 3:7]; [6:2]; Syriac , feminine , ; Talmud אִינְהֵי אִינְהוֺ, (for אִינְהֵין אִינְהוֺן,); Mandean הינין הינון,; — all from הֵן הוֺן, with demonstrative Syll. הן אן, 'lo,' prefixed, WOG 98, 106 NöM 86); — they, those, [Dan 2:44] אִנוּן מַלְכַיָּא those kings, [6:25] as accusative אִנוּן רְמוֺ, [7:17] Kt אַרְכַּע אִנוּן דִּי (Qr feminine אִנִּין) which are four (Dr[1Sam 10:19] K§ 87, 3), [Ezra 5:4] . . . שְׁמָהָת אִנוּן מָה = what are the names . . . ? (Dr§ 201, 3, Obs., Kl.c.) compare הוּא.
אִנִּין they (feminine) [Dan 7:17] Qr : Kt אִנּוּן, above