H5042. naba
[נָבַע] verb flow, spring, bubble up, in poetry and late (Late Hebrew id. (rare); Assyrian nabû, id., DlHWB 442; Arabic well or issue forth (of water); Aramaic נְבַע; Ethiopic II. weep, tear(s)); —
Qal Participle נֹבֵעַ נַ֫חַל [Prov 18:4] a flowing wady, metaphor of חָכְמָה מְקוֺר.
Hiph`il Imperfect יַבִּיעַ [Psa 19:3] [3]t.; אַבְּ֫יעָה [78:2]; [Prov 1:23]; יַבִּ֫יעוּ [Psa 94:4]; [145:7]; יַבִּיעוּן [59:8]; [3]feminine plural תַּבַּ֫עְנָה [119:171]; — pour out, emit, cause to bubble, belch forth:
1 pour out, figurative רוּחִי לָכֶם אַבִּיעָה [Prov 1:23] (|| אֶתְכֶם דְבָרַי אוֺדִ֫יעָה).
2 cause to bubble, ferment רוֺקֵ֑חַ שֶׁמֶן יַכִּיעַ יַבְאִישׁ מָ֫וֶת זְבוּבֵי [Eccl 10:1].
3 figurative, usually of speech, pour forth, emit, belch forth, emphatic expression: רָעוֺת יַבִּיעַ רְשָׁעִים מִּי [Prov 15:28] (opposed to לַעֲנוֺת יֶהְגֶּה צַדִּיק לֵב) i.e. the righteous considers before he speaks, the wicked bursts out with reckless utterance; אִוֶּלֶת יַבִּיעַ כְסִילִים מִּי [15:2] (opposed to דָּ֑עַת תֵּיטִיב חֲכָמִים לְשׁוֺן); עָתָק יְדַבְּרוּ יַבִּ֫יעוּ [Psa 94:4] (|| אָ֑וֶן כָּלמֹּֿעֲלֵי יִתְאַמְּרוּ); ׳יַבּ בְּפִיהֶם [59:8] (|| בְּשִׂפְתוֺתֵיהֶם חֲרָבוֺת); in good sense, חִידוֺת אַבִּ֫יעָה [78:2] (|| מִּי בְּמָשָׁל אֶפְתֳּחה); תְּהִלָּה שְׂפָתַי תַּבַּעְנָה [119:171]; יִבִּ֑יעוּ רַבטֿוּבְךָ זֵכֶר [145:7] (|| יְרַנֵּ֑נוּ וְצִדְקָֽתְךָ, compare also [145:6]); metaphor יַבּ לְיוֺם ׳יוֺם אֹמֶר [19:3], i. e. though silent, it really pours forth speech.