H4806. meri
מְרִיא noun [masculine] fatling, fatlings; — absolute ׳מ[2Sam 6:13] [3]t.; plural absolute מְרִיאִים [Isa 1:11], construct מְרִיאֵי [Ezek 39:18]; suffix מְרִיאֵיכֶם [Amos 5:22]; — fatling: וּמְרִיא וּכְפִיר עֵגֶל [Isa 11:6]; elsewhere only of sacrificial animals, מְרִיאֵיכֶם שֶׁלָם [Amos 5:22] (|| מִנְחֹתֵיכֶם עֹלוֺת,); מְרִיאִים חֵלֶב [Isa 1:11] (|| מָּרִים דַּם אֵלִים, עֹלוֺת, etc); בָשָׁן מְרִיאֵי[Ezek 39:18] (+ אֵילִים פָרִים,, etc.); also singular collective, וּמְדִיא שׁוֺר וַיִּןבָּח [2Sam 6:13], so (+ וּבָקָר צאֹן) [1Kin 1:9], and (+ צאֹן שׁוֺר,) [1:19]; [1:25].