H2353. chur
I. חוּר noun [masculine] white stuff (dubious whether cotton or linen, compare כַּרְמַּס), || תְּכֵלֶת: — of Mordecai's garments וָחוּר תְּכֵלֶת מַלְכוּת בִּלְבוּשׁ [Est 8:15]a in a royal garment of violet and white stuff (compare וְאַרְגָּמָן בּוּץ וְתַכְרִיךְ vb); of furnishings of royal palace of Susa וְאַרְגָּמָן ׳ח בְּחַבְלֵיבֿוּץ אֶחוּז וּתְכֵלֶת כַּרְמַּס [1:6] white stuff of fine linen (?) held fast by cords of byssus and purple.