H3182. yacheph
יָחֵף adjective barefoot, always absolute יָחֵף [Isa 20:2] [4]t.; — וְיָחֵף עָרוֺם הלך [20:2] (מֵעַל תַחֲלֹץ נַעַלְךָ רַגְּלֶ֑ךָ in preceding clause), [20:3]; יָחֵף הֹלֵךְ [2Sam 15:30]; יָחֵף נָהַג [Isa 20:3]; apparently = substantive, מִיָּחֵף רַגְלֵךְ מִנְעִי [Jer 2:25] withhold thy foot from bareness (Syriac discalceatio).
יַחְצְאֵלִי יַחֲצִיאֵל, יַחְצְאֵל, see below חצה.